נירומוג חיפה בע"מ נ' מוסך העוגן בע"מ

פסק דין

בפני תביעת התובעת, שהוגשה כבקשה לביצוע שטרות, וזאת ביחס לשני שיקים שמסרה הנתבעת לתובעת האחד על סך 2,540 ₪ ז.פ. 10.9.10, והשני על סך 2,539 ₪ ז.פ. 10.10.10 ואשר נמסרו כחלק מהתמורה בגין עבודה שביצעה התובעת עבור הנתבעת, לבניית שוקתות (משטחי נירוסטה ובתוכם כיור), וכן עגלה על פי הזמנה מיום 11.7.2010 (להלן: "העבודות").

אין מחלוקת בין הצדדים כי קודם להזמנת העבודה, הגישה התובעת לנתבעת שתי הצעות מחיר: האחד, ביחס לעגלה 964 (כונתה בהצעה כ"שולחן נירוסטה") והשניה ביחס לשוקתות שמספרה 978.

בסמוך להגשת הצעות המחיר וקודם להזמנת העבודה, המציאה התובעת סקיצה של השוקתות הכוללות את גודל השוקת מבחינת אורך כל שוקת, עומק השוקתות וגובהם, וסקיצה זו נחתמה על ידי הנתבעת בציון "מאושר לביצוע" וכן נחתמה על ידי נציג התובעת (נספח א'5 לתצהיר הנתבעת).

על פי הסקיצה, עומק השוקתות תוכנן ל- 60 ס"מ כאשר הכיור מהווה את מירב השטח ומסביבו קיימת דופן צרה. אין מחלוקת כי השוקתות שיוצרו על ידי התובעת, בסופו של יום היו בעומק של 50 ס"מ בלבד, דבר שבגינו הנתבעת, בפקס שנשלח ביום 22.8.10 (בסמוך לאחר סיום העבודות שבוצעו בחודש 7/10), הודיעה כי יש אי התאמה של השוקתות למידות שהוזמנו (להלן: "הפקס").

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלה מי אחראי לאותה אי התאמה והאם ניתנה הסכמת הנתבעת במפורש או מכללא, לכך שהשוקתות ייוצרו במידות שונות מאלו שהופיעו בסקיצה.

לצורך הכרעה בשאלה זו, יש לבחון את השתלשלות העניינים ממועד ביצוע ההזמנה ועד למועד אספקת השוקתות, ואשר גם לגביה אין מחלוקשל ממש שכן הנתבעת אישרה כי קודם לביצוע העבודה, הגיע נציג התובעת למקום עסקה של הנתבעת שהינו מוסך באיזור נתניה, וזאת לצורך ביצוע מדידה בשטח של המקום בו מיועדות השוקתות להיות מותקנות.

אין מחלוקת כי הנתבעת היתה מודעת לכך שהתובעת תייצר את השוקתות על פי נתונים שיאספו מהשטח וגם אין מחלוקת כי במהלך אותו ביקור, לא היה נוכח נציג הנתבעת שביצע את ההזמנה מר מרב ספיר, אלא היה נוכח אדם אחר מטעם הנתבעת שליווה את נציג התובעת בעת ביצוע המדידות.

לטענת מר אלמוג, נציג התובעת, הוא הבין כי אותו אדם אחר, שזהותו לא צוינה על ידי מי מהצדדים, הוא המוסמך לטפל בענין אל מול התובעת. מר אלמוג מוסיף וטוען בעדותו כי במהלך ביצוע המדידות הוא ציין בפני אותו אדם אחר כי לא ניתן לבצע את השוקתות בעומק שהוזמן ויש להקטינן על מנת להתאים אותן לתנאים במקום. נציג התובעת הבין כי אותו אדם אחר קיבל את עמדתו ובהתאם, ייצר את השוקתות.

מנגד, טוען נציג הנתבעת כי על אף שידע שהשוקתות ייוצרו על פי נתונים שהתקבלו בשטח, הרי שלא ניתנה הסכמה מצד הנתבעת לשינוי עומק השוקתות, נתון שהיה מהותי מבחינת הנתבעת שכן, היה על השוקתות להתאים לברז ספציפי שכבר הוזמן על ידה ואשר בגינו נדרש שהשוקת תהיה בעומק של 60 ס"מ ולא פחות. מר ספיר אף ציין בעדותו שאילו היה מודיע לו נציג התובעת שלא ניתן להתקין במקום שוקתות בעומק של 60 ס"מ, לא היה מבצע את ההזמנה באמצעותו שכן, מדובר כאמור בפרט מהותי, אשר לטענת מר ספיר, יש לקבל אישור לשינוי בו מגורם נוסף המייצג בענין את יבואוניות הרכב שהן "בעלות הדעה" ביחס לפרטי ביצוע השוקתות.

למען השלמת התמונה יצוין כי בעוד שמר אלמוד טוען כי עם סיום העבודה הודה לו מר ספיר ולא העיר הערה כלשהי ביחס לביצוע ומסר לידיו 4 שיקים עבור מלוא התמורה, הרי שבחלוף זמן מה התקבל הפקס אשר בו צוין לראשונה כי השוקתות אינן מתאימות להזמנה והתובעת נדרשה לתקן את הטעות, דבר שסרבה לו מאחר ומבחינתה לא היתה כל טעות, וממילא לא ניתן לתקן את השוקתות אלא רק לייצרן מחדש.

בעקבות סירוב התובעת לדרישת הנתבעת, ביטלה הנתבעת את השיקים נשוא התביעה (לאחר ששני שיקים קודמים שזמן פרעונם היה 8/2010 כבר נפרעו), ובעקבות זאת החלה התכתבות בין ב"כ הצדדים בניסיון לפתור את המחלוקת, דבר שלא צלח. לבסוף, במהלך חודש 10/2010, הזמינה הנתבעת את ביצוע השוקתות מחדש מקבלן אחר ולהוכחת טענתה זו, הציגה הצעת מחיר מיום 17.10.10 (להלן: "הצעת הקבלן") וחשבונית מיום 26.10.10 המעידה על כך שעבור השוקתות החדשות, שילמה הנתבעת לקבלן האחר, סך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים בפני, שהסתכמו בעדותו של מר משה אלמוג מטעם התובעת ומר מרב ספיר מטעם הנתבעת, אני קובעת כי הנתבעת עמדה בנטל להוכיח שהשוקתות אכן אינן מתאימות לשוקתות שהוזמנו וזאת לאור הודאתו המפורשת של מר אלמוג כי השוקתות אכן קטנות מאלו ששורטטו בסקיצה.

מקבלת אני את טענת הנתבעת כי בהיעדר ראיה מספקת מטעם התובעת בדבר סיכום שונה שהושג בין הצדדים לאחר עריכת הצעת המחיר והזמנת העבודה, יש לראות את הסקיצה כסקיצה המחייבת את הצדדים על אף העובדה שהנתבעת היתה מודעת לכך שבכוונת מר אלמוג, להגיע ולקחת מידות בשטח. בהתחשב בכך שמדובר בסקיצה ששורטטה על ידי התובעת ואושרה על ידי הנתבעת, ובהיעדר סייג כלשהו על גבי אותה סקיצה כי המידות הסופיות יקבעו לאחר מדידה בשטח, יש לראות באי התאמת השוקתות לסקיצה, מבלי שהובאה כל ראיה לכך שלא ניתן היה להתקין במקום שוקתות בעומק של 60 ס"מ, משום הפרה של ההסכם מצידה של התובעת דווקא.

שוכנעתי מעדות הנתבעת כי השוקתות כפי שיוצרו על ידי התובעת אכן לא תאמו לצרכיה ואינני מקבלת טענת מר אלמוג כי הנתבעת מסיבה עלומה כלשהי, סירבה לקבל את השוקתות ולשלם עבורן ללא נימוק מספק. עצם העובדה שהנתבעת פנתה לקבלן אחר וביצעה באמצעותו שוקתות חדשות שעומקן עולה על העומק שייצרה התובעת, מעיד כאלף עדים כי לא היה מדובר בטענה סתמית מצד הנתבעת וכי השוקתות אכן לא תאמו לצרכיה.

אינני מקבלת טענת ב"כ התובעת כי השוקתות שהוזמנו מהקבלן האחר היו שונות מהותית מהשוקתות שהוזמנו מהתובעת, שכן על אף שיש שוני במידת האורך של חלק מהשוקתות, הרי שהעומק והגובה זהים, דבר המעיד, בצירוף לתמונה שהוצגה לפיה השוקתות שייצרה התובעת עומדות בצד ללא שימוש כלשהו, כי הנתבעת לא עשתה שימוש בשוקתות שיצרה התובעת בהיעדר התאמה לצרכיה.

יתירה מכך, שוכנעתי מהעדויות שהובאו בפני מטענת הנתבעת כי במהלך דין ודברים שהיה בין ב"כ הצדדים במהלך חודש 10/2010, הביעה התובעת, באמצעות בא כוחה, הסכמה לביטול העסקה במובן זה שהתובעת תקבל לידיה את השוקתות ותמסור לנתבעת את השיקים נשוא התביעה. דבר זה אכן עולה מסעיפים 9 ו-10 למכתב ב"כ התובעת מיום 24.10.10 וניתן להבין ממכתב זה כי המחלוקת בין הצדדים נותרה בשאלה מי מהם יוביל את השוקתות חזרה לכתובת התובעת, מחלוקת שבגינה לא הגיעו הצדדים לעמק השווה. אמנם מר אלמוג בעדותו הכחיש הסכמה כזו מצידו, אולם הדברים עולים ברורות ממכתב ב"כ התובעת, ובהעדר עדות מטעם ב"כ הקודם של התובעת כי הדברים נכתבו שלא על דעתו של מר אלמוג, אין לי אלא ליישם את הכלל כי דברי עוה"ד נעשו על דעת הלקוח, ולא ניתן כל הסבר הכיצד בא כוחו דאז רשם את הדברים במכתב מבלי שניתנה הסכמתו לאמור במכתב.

מכאן, שדין התביעה להידחות, אולם על מנת למנוע התדיינויות נוספות משהענין התברר בפני, אציין כי על אף קביעתי כי התובעת ייצרה שוקתות שאינן מתאימות לאלו שהוזמנו, אני סבורה כי יש ליחס לנתבעת אשם תורם חוזי לאי התאמה זו שכן, לא שוכנעתי כי הנתבעת הדגישה בפני התובעת בעת ביצוע ההזמנה את חשיבות העומק של השוקתות והתאמתן לברז שהוזמן על ידה (ולא הוכח בפני כי במועד ביצוע המדידה, היו הברזים מותקנים בשטח כך שהיה על מר אלמוג לוודא את מידת ההתאמה של השוקת לברז) ואישור מר ספיר לכך שמר אלמוג יבוא וימדוד את השטח קודם לביצוע ההזמנה, מעיד על כך שהנתבעת ידעה שיכול ויחול שינוי במידות השוקתות לעומת הסקיצה וצריכה היתה לוודא כי שינוי כזה, לא יחול ביחס לעומק אלא ביחס למידות אחרות כגון הגובה או האורך, ככל שיהא בכך צורך.

העובדה שמר ספיר לא היה נוכח בעת ביצוע המדידה וכי לטענתו האדם שליווה את מר אלמוג לא היה מוסמך מטעמו לאשר שינויים כלשהם (דבר שכמובן מר אלמוג לא יכול להיות מועד לו), מעידה על התעלמות של מר ספיר מתוצאות אפשריות של המדידה בשטח, דבר שתרם בסופו של דבר לאותה אי התאמה.

באשר לנזק שנגרם לנתבעת כתוצאה מאי ההתאמה, הרי שאין מקום ליחס את מלוא התשלום לקבלן האחר לאי ההתאמה בלבד, שכן ברור מהמידות המצוינות בהצעת הקבלן האחר, כי גודל השוקתות שונה במעט ואין כל הסבר הכיצד עלה מחיר שלוש השוקתות משמעותית על הסכום שאושר קודם לכן לתובעת.